כדי לרשום נכון רישום ריאליסטי, רצוי להתייחס לפרופורציות הקיימות של גוף האדם. הבנת הפרופורציות תורמת הרבה לדיוק הרישום ולמניעת טעויות ברישום.
דוגמה להבדלי פרופורציות - ראשו של תינוק גדול בהרבה יחסית לשאר גופו, לעומת גודל הראש אצל אדם מבוגר.
דוגמה לטעות רישום נפוצה - התעלמות והקטנת החלק העליון של הראש ברישום פורטרט, כמו בדוגמה כאן, שבה היחס בין אורך הפנים לאורך הקודקוד שגוי.
האם קיימות פרופורציות מושלמות של גוף האדם?
הראשון שכתב על כך היה ויטרוביוס, אדריכל רומי בן המאה ה-1 לפנה"ס, בספרו "על אודות האדריכלות". הספר עסק בעיקר בפרופורציות בתחום האדריכלות, אך כלל גם פרק בנושא גוף האדם.
בספר, טען האדריכל, כי עקרונות סימטריים אינם המצאה של האדם, אלא מושגים של אידאל אסתטי, הטבוע בטבע. הוא מביא את גוף האדם כדוגמה לכך.
על פי ספרו של ויטרוביוס, יצר לאונרדו דה וינצ'י את הרישום המפורסם שלו, "האדם הויטרובי" בשנת 1490.
הרישום מציג את הפרופורציות והסימטריה של גוף האדם, כסמל לשלמות והרמוניה. דמות האדם ברישום תחומה בעיגול ובריבוע, כדי להמחיש את הסימטריה.
את ההערות, הנלוות לרישום, כתב לאונרדו בכתב ראי.
לאונרדו התיידד עם הנזיר המתמטיקאי הנודד לוקה פאצ'ולי, ויחד חקרו את כללי ההרמוניה והפרופורציה, שאותם יישם בעבודותיו. הרישום "האדם הוויטרובי" נוצר כאיור לספרו של פאצ'ולי "על הפרופורציה האלוהית".
לאונרדו עסק רבות בחקר האנטומיה האנושית, כחלק מעבודתו כאמן. הוא מיפה ותיעד את גוף האדם, בתיאור גרפי ששילב בין התיאור הפנימי לחיצוני.
הנה כמה מחוקי הפרופורציות, שנוסחו על ידי ויטרוביוס וצוירו על ידי לאונרדו:
-
כף יד היא כרוחב ארבע אצבעות
-
כף רגל היא באורך של שלוש כפות ידיים
-
אמה היא באורך של שש כפות ידיים
-
גובה אדם הוא כארבע אמות
-
אורך אדם עם זרועות מושטות שווה לגובהו של האדם
-
המרחק בין פסגת הראש ובין תחתית הסנטר הוא 1/8 מגובהו של אדם
-
המרחק בין פסגת הראש ובין הפטמות הוא 1/4 מגובהו של אדם
-
רוחב הכתפיים המקסימלי הוא 1/4 מגובהו של אדם
-
המרחק בין המרפק וקצה היד הוא 1/5 מגובהו של אדם
-
המרחק בין המרפק ובית השחי הוא 1/8 מגובהו של אדם
-
אורך כף היד הוא 1/10 מגובהו של אדם
-
המרחק בין תחתית הסנטר ובין האף הוא 1/3 מאורך הפרצוף
-
המרחק בין קו השערות ובין הגבות הוא 1/3 מאורך הפרצוף
-
אורך האוזן הוא 1/3 מאורך הפרצוף
גם אני ניסיתי לצייר פרצוף לפי החוקים הנ"ל:
לסיכום, לדעתי אין צורך לשנן וזכור את הפרופורציות המושלמות, כי לא כל בני האדם מתאימים לתנאים, והיופי הוא בגיוון!
החשוב ביותר ברישום הוא לצייר מה שרואים, אבל ידיעת הפרופורציות עוזרת להמנע מטעויות בולטות לעין ברישום, כמו ראש קטן מדי, יד קצרה מדי ועוד.
מקווה שמצאתם את הפוסט הזה מעניין ומועיל. אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.
